פסק-דין בתיק ב"ל 41168-09-11

1.         בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 25/5/11 (להלן - הוועדה), אשר קבעה כי יש להפחית מנכותו של המערער 10% לפי סעיף 35 (1) (ב) בגין מצב קודם וכי אין מקום להפעיל את תקנה 15 לאור המלצת ועדת הרשות (להלן - הוועדה).

2.         הוועדה התכנסה מכוח פסק דין בתיק בל 3224/09 מיום 29/3/11, בו נקבע, בסעיף 11 -

" במקרה דנן, הוועדה החליטה לנכות מצב קודם בגין תאונה שאירעה למערער בשנת 1988 ובגינה הוענקה למערער נכות בהתאם לסעיף 35(1)(ב). סעיף ליקוי זה מוענק כאשר קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות ולא בנוגע להגבלה ניכרת בתנועות.

הוועדה לא פירטה מה היה מצבו של המערער לפני קרות התאונה ולא נימקה כלל מדוע יש לנכות משיעור הנכות לפי סעיף 41(4)(ג) נכות שנפסקה בגין סעיף ליקוי שונה ואחר במהותו.

מכל האמור עולה שהוועדה לא קיימה את התנאים שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי ובכך נפלה לכלל טעות משפטית, אשר מצריכה את התערבות בית הדין.

נוכח הזמן הרב שחלף מאז התאונה בשנת 1988 ובשים לב לסעיפי הליקוי השונים שהוענקו למערער, יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול בשנית האם יש מקום להפחית את דרגת הנכות של המערער בגין מצב קודם.

על הוועדה לפרט מהם הנתונים שהיו קיימים אצל המערער במועד קודם סמוך לתאונה משנת 2008 וזאת תוך התייחסות לבדיקות ומסמכים מתיקו הרפואי של המערער.

הוועדה תנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה תוך התייחסות לחלוף הזמן שבין שתי הוועדות ועל השפעתו על המצב הרפואי של כתף התובע".

3.         טענות המערער בתמצית -

א.         אין בפרוטוקול הוועדה שום תזכורת, בדיקה או התייחסות למצבו של המערער קודם וסמוך לתאונה משנת 2008.

ב.         הוועדה לא הייתה רשאית לנכות מצב קודם בגין אירוע מלפני 23 שנים שלא גרם לכל הגבלה אצל המערער.

ג.          בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, אין לנכות משיעור הנכות הכוללת בגין מצב קודם אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים קודמים לתאונה התואמים לאותו סעיף ליקוי.

ד.         היה מקום להפעיל את תקנה 15 מאחר ומצבו הפיזי של המערער לא מאפשר לו חזרה לעיסוק במקצוע בו עסק קרוב ל- 40 שנה. אין רלוונטיות ל-10% שקיבל בעבר שכן משנת 1990 עד 2008 המערער חזר לתפקוד מלא ורגיל.

4.         טענות המשיב בתמצית -

א.         בישיבתה מיום 25.5.11 הוועדה מסבירה שמנכה 10% בגין מצב קודם תוך שהיא מציינת כי בכתף השמאלית המערער עבר ניתוח לפני התאונה ונותרה לו מגבלה לאחר הניתוח בעבורה נקבעו לו 10% ואילו אחוזי הנכות שהופחתו בגין מצב קודם.

ב.         המשיב הפנה לפרוטוקול מיום 10/5/91 שם הוענקו למערער 10% נכות בגין תאונת עבודה מיום 4/5/88, בגין פגיעה בכתף שמאל.

ג.          הנכות שנקבעה בשנת 90' הינה נכות לצמיתות ואין ליתן למערער נכות כפולה בגין 2 תאונות מבלי לנכות הקודמת.

ד.         אין מקום להפעיל את תקנה 15. הוועדה כתבה כי המערער פוטר מעבודתו רק כעבור שנתיים וחצי לאחר קרות התאונה ולדעתה הפסקת העבודה לא קשורה לתאונה הנדונה ולכן החליטה לא להפעיל את תקנה 15. זאת בנוסף להחלטת ועדת הרשות שציינה שיש עליה בשכרו. 

ה.         לא נפלו בהחלטת הוועדה טעויות משפטיות ולכן יש לדחות את הערעור.